פסק הדין בעניינם של גל ענבר (להלן: גל ענבר) וחברה בשליטתו (להלן: החברה), (עמ"ה 377/02 ו- 378/02) שפורסם ביוני ממחיש את חשיבות ההקפדה על ביצוע עיסקה לפרטיה לרבות הקפדה יתרה על ביצוע מדויק של המהלכים הטכניים הנדרשים בביצוע העסקה. פסה"ד דן במספר שאלות, אולם המחלוקת המהותית ביותר הינה שאלת העברת מניות החברה.
להלן תאור העובדות בתמצית:
עד לתום שנת 1999 החזיק גל ענבר ב- 99% ממניותיה של החברה (1% בידי אביו). באוקטובר 1999 נחתם הסכם בין חברת תכשיטי כפריס בע"מ (להלן: כפריס) ובין החברה להעברת 51% מהון המניות של החברה לכפריס, באופן בו את יתרת המניות יחזיק גל ענבר (האב הסכים להעביר את מניותיו בחברה). לא צוינה כל תמורה בהסכם על פי ההסכם גל ענבר ימשיך לכהן בתפקידו כמנכ"ל בחברה, כמו כן במסגרת ההסכם, הוסדרו תנאי השכר שלו.
החברה התחייבה לשלם את חובותיו של גל ענבר לצדדים שלישיים עד לסך של 580,000 ₪, סכום שימומן מהלוואה שתעמיד כפריס לחברה. יודגש כי העסקה הוצגהלשלטונות המס כהקצאת מניות ולא כמכירתן.
פקיד השומה קבע כי לגל ענבר נבע רווח הון בסך של 580,000 ₪ בשל מכירת מניותיו. פקיד השומה סיווג את העסקה כעסקת מכירת מניות, למרות הצגתה כהקצאת מניות ללא תמורה.
לטענת גל ענבר והחברה אין המדובר במכירת מניותיו של גל ענבר, אלא בהקצאת מניות חדשות לכפריס ע"י החברה מהטעם שזו תסייע לה בקידום עסקיה. בנוסף טענו כי אילו עסקה זו היתה עיסקת מכירת מניות הרי שה"תמורה" (580,000 ₪) לא היתה נרשמת בכרטיס חו"ז הבעלים כהלוואה לחובתו.
כבוד השופטת דנה בהבדל הקיים בין תכנון מס לגיטימי לבין תכנון מס שאינו לגיטימי וקובעת כי בחינת מכלול העובדות בעסקה מעידה כי למרות העובדה שלעסקה תכלית עסקית-כלכלית (ניצול הקשרים של חברת כפריס לקידומה העסקי של החברה, ומצד כפריס – הוזלת פרמיות הביטוח), אין בכך כדי לאשר את הלבוש המשפטי שניתן לעסקה כתואם לעסקה שבוצעה בפועל.
הונה המונפק של המערערת זהה להונה הנפרע של החברה, לכן עפ"י חוק החברות על מנת להקצות מניות לחברת כפריס כנטען ע"י החברה, יש לבצע מספר מהלכים על פי החוק:

• הגדלת הון מניות מונפק, לפי אישור האסיפה הכללית.
• הגשת דוח על ביצוע הקצאה לרשם החברות בדבר הגדלת הון המניות המונפק, תוך 30 יום ממועד ההקצאה.
• תשלום בגין הון המניות המונפק החדש ע"י בעלי המניות, במזומנים או שווה מזומנים.
•  העברת הודעה לרשם החברות בדבר הנפקת מניות חדשות בין אם נפרעו במזומנים או בשווה מזומנים.

השופטת קובעת כי בשל בעובדה שהמערערת לא ביצעה אף לא אחד ממהלכים אלו, לפיכך אין המדובר בהקצאה נוספת של מניות אלא בעסקה למכירת המניות הקיימות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו.